רש"י על פסחים ק״ג ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ק״ג ע״א:ט׳ רש"י על פסחים ק״ג ע״ב:ד׳ »

1 פסחים פתח ↗

קָאֵי עֲלַיְיהוּ רַב יֵיבָא סָבָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: הַב לַן וְנִיבָרֵיךְ. לְסוֹף אֲמַרוּ לֵיהּ: הַב לַן וְנִישְׁתֵּי, אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר רַב, כֵּיוָן דְּאָמְרִיתוּ הַב לַן וְנִיבָרֵיךְ, אִיתַּסְרָא לְכוּ לְמִישְׁתֵּי. מַאי טַעְמָא, דְּאַסְחִיתוּ דַּעְתַּיְיכוּ.

2 פסחים פתח ↗

3 חדושי הלכות על חולין פתח ↗

תד"ה משתי וברוכי כו' צריך לברך ברכת המזון וליטול כו' עכ"ל זה אינו כשיטת התוס' דלעיל דלא בעי בהיסח הדעת ברכת המזון אלא ברכה ראשונה אבל דברי הר"ר י"ט הם כשיטת רש"י בפ' ע"פ שפי' בהך עובדא דאיתסר לכו למשתי עד לאחר ברכת המזון ע"ש וק"ל:

1 קאי עלייהו - משמש עלייהו:

2 הב וניבריך - ברכת המזון והדר אמליכו ואמרו הב ברישא ונישתי:

3 כיון דאמריתו הב וניבריך - ברכת המזון אסחיתו דעתייכו משתיה ואסור למישתי עד לאחר ברכת המזון אלמא ברכת המזון אסוחי דעתא הוא וצריך לחזור ולברך:

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

182 אודות שיטת הרשב"ם, כן כתב הרא"ש פסחים פ"י סימן י, וז"ל: "רשב"ם פירש 'איתסר לכו למישתי' עד דברכיתו ברכת המזון". וכן בתוספות רא"ש פסחים קג: כתב: "איתסר לכו למישתי. פירש רשב"ם עד דמברכיתו ברכת המזון". אך תוספות פסחים קב. כתבו: "פירש רשב"ם ור"ח לקמן 'איתסר לכו למישתי' עד דברכיתו 'בורא פרי הגפן'". והמהרש"א שם כתב על כך: "הרא"ש כתב בשם רשב"ם להיפך, אבל בפירוש רשב"ם שלפנינו לא ידעתי להכריע". וברשב"ם פסחים קג: ד"ה לית הלכתא מתבאר כמו שכתב הרא"ש בשמו, שכתב: "כיון דאמר 'הב וניבריך' אסור למשתי עד לאחר ברכת המזון". והרש"ש שם כתב: "רשב"ם... מבואר להדיא כמו שכתב הרא"ש בשמו סימן י, ודלא כמו שכתבו התוספות בשמו... ודבר זה נעלם ממהרש"א שם". והקרבן נתנאל ברא"ש שם אות פ שיש טעות סופר בתוספות, ובמקום "רשב"ם" יש לגרוס "רשב"א". וכן נקט הב''י טור או''ח ריש סימן קעט בדעת רשב"ם. והמאירי פסחים קג. והמכתם שם הביא שיטה זו בשם הראב"ד. וכן הוא גם במהר"ם חלאוה פסחים קג: עמוד קלט., והרשב"א ברכות מב. ד"ה ולית הלכתא. וכן כתב רש"י פסחים קג: ד"ה כיון "אסור למשתי עד לאחר ברכת המזון". והטור או"ח סימן קעט כתב: "גמר סעודתו ונטל ידיו מים אחרונים אסור לאכול. פירש רש"י עד שיברך ברכת המזון". אמנם רש"י בחולין פו: כתב: "אסור לשתות עד שיברך לפניו, שאין מצטרפת לסעודה ראשונה". והרא"ש חולין פ"ו סימן ה כתב: "אמר להו רב ייבא סבא, הכי אמר רב, כיון דאמר הב לן וניבריך, איתסר לכו למשתי. פירש רש"י, עד שיברך לפניו... ויש מפרשים 'אסור למישתי' עד דמברכיתו ברכת המזון" הובא למעלה הערה 163. והב"י או"ח סימן קעט והדרישה שם ס"ק א עמדו על סתירת דברי רש"י. ורש"י ברכות מב. כתב: "גמר אסור מלאכול - עד שיברך ברכת המזון". והרא"ש ברכות פ"ו סימן לא כתב: "לפירוש רש"י ולפירוש רשב"ם ז"ל שפירשו 'כיון דאמריתו הב לן ונבריך אסור לכו למשתי עד דמברכיתו' ברכת המזון". נמצא שה"עומדים בשיטתו" של הרשב"ם הם ראב"ד, ורש"י כפי שהבינוהו הרא"ש והטור. וראה להלן הערות 281, 286.

« רש"י על פסחים ק״ג ע״א:ט׳ רש"י על פסחים ק״ג ע״ב:ד׳ »